באר היטב חשן משפט שמ״ב

מהדורה: תורת אמת 357

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 343 »

1 אין השואל רשאי להשאיל. ובו סעיף אחד: אין השואל רשאי להשאיל אפי' שאל ספר תורה שעושה מצוה בשאלתו אינו רשאי להשאיל לאחרים ואם השאיל לאחרים אפי' נתקלקל מחמת המלאכ' ששאלו בשביל' חייב אא"כ יש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה בידו כמו שנתבאר בסי' רצ"א סעיף כ"ו: הגה מיהו דבר שא"א להבריח ולכפור בו כגון בית או ספינה מותר להשאיל תשובות רשב"א אלף נ"ג ואלף קמ"ה וע"ל סי' שי"ו:

פירוש באר היטב חשן משפט שמ״ב

1 לאחרים. ואם המשאיל רגיל להשאיל לאותו אחר פטור כשנשבע האחר מיהו היכא דרגיל להפקיד אצל אותו אחר צ"ע אי נימא כיון דרגיל להפקיד אצלו תו ליכא למימר את מהימנת לי בשבועה היאך לא מהימן לי או דלמא מצי למימר דוקא להפקיד מהימן לו אבל בהא דשמא שינה ונאנסה לא מהימן לי ומסתברא דפטור. ש"ך:

2 חייב. לפרוע משעת שאלה לאחרים ונ"מ הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ ס"ד ודו"ק היטב נ"ל. שם:

3 בידו. וכתב הריטב"א ומיהו ש"ח או ש"ש שאין לו רשות להשתמש בפקדון אם השכירו או השאילו לכ"ע חייב באונסין כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקט שוכר או שואל עכ"ל ב"י. שם:

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 341 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 343 »